חבוק, מבט וספור: זה הכל, בקצור...

תקציר:
סיפורו של בר בן החמש וחצי, המתאר מפיו את יחסיו עם הוריו, נכתב כמענה לצורך בנוכחות. כדי לעזור להורים ולילדים לייצר חוויות מיטיבות, מפַתחות ובריאות של קשר, תקשורת, שייכות, ביטחון ועוד מגוון רחב של צרכים רגשיים ילדיים שמבקשים הכרה. הנוכחות משמעותית מכיוון שהיא מאפשרת חוויה של ביחד, של ההשתתפות ברגשות, בתחושות. היא מאפשרת לשים לב מה קורה בצד השני ולחבר את האינטואיציה והרגשות לכדי תקשורת מיטיבה ומקרבת. גם בזמן המשותף של קריאת הספר וגם בעקבות המסרים שעוברים דרכו, חשובה היכולת להיות במקום שבו אנו נמצאים. להיות באמת במבט, בחיוך, בליטוף. ובעידן שלנו, זהו אתגר – בעיקר עם ילדינו, ועם הילד שבתוכנו. עין-בר רייטר אלפסי מטפלת בגישת 'נוכחות מכוונת' שגיבשה מניסיונה הרב – גישה טיפולית המשלבת פסיכותרפיה גופנית, רכיבה טיפולית ואיזון גוף-נפש. עין-בר מטפלת בילדים ומבוגרים. יש לה סוס וקליניקה, והמטופלים מגיעים למפגשים שבהם הנוכחות מאפשרת להם להביע, להתחבר לעצמם, לפרוק מטענים ולהיטען מחדש דרך חוויית קשר עמוקה וייחודית. הטיפול שלה מספק מקום בטוח לקשר ותקשורת, ומזכיר להורים ולילדים איך להיות נוכחים. -- מהכריכה האחורית

עותקים