שסעת וכיפורים

תקציר:
"רינת הביטה ביצור שקרב אליה, ולשונו הארוכה משורבבת. היא החזיקה באולר חזק כל כך, שידיה כאבו. הצבוע זינק, והיא נפלה לרצפה. טלפיו שרטו את כתפה תלמים־תלמים. הפנים הזוועתיות חייכו מולה, הפה נפער והשיניים נחשפו". רינת, עובדת סוציאלית צעירה, מתחילה לעבוד בהוסטל לפגועי נפש בירושלים. דרך הטיפול היא מבקשת להבין את נפשה השסועה של אמה שאבדה לה. בהוסטל, המנוהל על ידי קהילה אורתודוכסית מסתורית בשם פורשי עלמא, מטופלים ומטפלים מתחילים להעלם ורינת נשאבת למסע לחיפוש אחר תשובות. אייזיק שניאור היה תלמיד מזהיר בבית מדרשו של דון יצחק אברבנאל בממלכת קסטיליה. ב-1492, כאשר הוצא הצו המורה כי על היהודים לבחור אם להישאר בספרד ולהמיר את דתם או לעזוב לעד, אייזיק נאלץ להישאר. הבחירה בין אמונתו לחובתו תוביל אותו למסע בן מאות שנים, מיערות אירופה ועד מדבריות אתיופיה. מסע של כמיהה אל האלוהי והנשגב ושל מפגשים עם האנושי, הפגום והפגיע. זהו גם סיפור על ירושלים של מטה, ממש למטה, מתחת לסמטאות הסדוקות ולשכבות ההיסטוריה, שם ישנם חיים שנשמרו באפלה. זהו סיפור על אמונה, שהרס וחורבן אישי לא הותירו לה מקום. וזהו גם סיפור על נתינה ועל חברות, שספק אם תחזיק מעמד. "אדיר מיטיב לברוא עולם עשיר בו ערפדים, אנשי צבוע ודמויות בדיוניות ואמיתיות דרים בכפיפה אחת. באופן מקורי ביותר הוא מצליח לטוות את מיתוס הערפד ולשזור אותו עם המקורות היהודים ובכך להעשיר את המיתוס ולהופכו כשר למהדרין." - אודליה ברקין קמיל, ערפדיולוגית. חוקרת ומרצה על הערפד כארטיפקט תרבותי. -- מהכריכה האחורית

עותקים