דפים מיומן הטיסות

תקציר:
“פברואר 1960 ואני תלוי בגובה 40,000 רגל מעל תעלת סואץ, בשטח מצרים. רק נהמת המנועים נשמעת באוזניות. עינַי נעוצות בתוואי הקרקע כדי לזהות את המטרות שהוטל עלי לצלם. לפתע נגלה לעינַי פס עשן לבן מסתלסל מתחת למטוס כעשן סיגר, ובקצהו, במקום סיגר אני רואה מיג מצרי שמתקרב כדי ליירט אותנו...” “דצמבר 1971. חשכת הערב שוב יורדת על מצרים. זה הערב ה-540 שבו אני סגור בחדר בית החולים, בשבי, מבלי לדעת עד מתי זה יימשך והאם יהיה לי כוח לעמוד בכך. לפתע נפתחת הדלת ולחדר נכנס קצין הקישור המצרי, האחראי על השבויים. ‘מה שלומך?’ הוא שואל. אני מתחיל לשטוח בפניו את קובלנותי על כך שהשובים שלי אינם מקיימים את ההבטחות שהבטיחו לי, כמו למשל לתת לי אפשרות לצאת למרפסת. הקצין מהסה אותי ואומר, ‘אין לך סיבה טובה להתלונן. מחר אתה חוזר הביתה, ועליך להודות על כך לאשתך.’ הייתי בהלם ודמעות הציפו את עינַי.” "דפים מיומן טיסות" מביא תיאור מרתק ומרגש של התקופה מימי הקמת המדינה ומלחמת השחרור ועד אחרי מלחמת לבנון השנייה, כפי שחווה אותה הכותב – הנווט אייל לוס-אחיקר. בהיותו נער בן שש-עשרה הצטרף אחיקר לארגון "ההגנה" ונלחם בירושלים הנצורה. אחרי קום המדינה, בהצטרפו לחיל האוויר הישראלי, חווה את האירועים ההיסטוריים שעברה המדינה. הספר מביא את סיפור טיסותיו, מעשיו והשפעתו על הפעולות, ותוך כך מתאר אחיקר את המאורעות שהיה מעורב בהם, התפתחות חיל האוויר לאורך השנים, וחוויות מהנעשה בתוך תא הטייס. בנוסף, מביא אחיקר את סיפור נפילתו בשבי המצרי, שהותו בת השנה וחצי בשבי ודעתו על הצעדים שיש לנקוט או להימנע מלעשות לצורך חילופי שבויים. לצד תיאור האירועים והרקע להם, גם עבור הדור הצעיר, מנסה אחיקר להעביר לקורא את רוח ההקרבה שעמדה בבסיס הניצחונות ובזכותה ישראל מחזיקה מעמד, מתפתחת ומגיעה להישגים. עם זאת אינו חוסך ביקורת על שינויים שמביא עמו ההווה.

עותקים