מכתב אהבה לוויסקי

תקציר:
מטורף כמה מהר חוזר הריגוש אחרי התנזרות ממושכת. ויסקי עמד שם, בפתח ביתי, בדיוק כפי שהיה לפני שנה. רק שהפעם לא ירד גשם, לא היה כעס, לא הזמנה לחתונה. רק אנחנו. רק הוא – חבר של שנים, עם החיוך הקליל, נחמה מעוותת שעטופה בבקבוק נוצץ. רק אני – האלכוהוליסטית, מעמידה פנים שאני לא משתוקקת לטעום אותו ומבינה מהר מדי שחודשים של התנזרות לא גרעו מכמיהתי אליו. אבל אי אפשר להתחיל פה. לא. כדי לספר את הסיפור הזה כמו שצריך, נצטרך לחזור לאחור. לחזור להתחלה. לחזור לטיפה הראשונה. זהו מכתב האהבה שלי לוויסקי. אני רק מקווה שהוא יקרא אותו. -- מאתר סטימצקי.

עותקים